רשימת מושגים

מושגים שקשורים לפרויקט גמר למ''ד:

זירה 4-חדשות בטלוויזיה:

אסכולת קביעת סדר יום  – תפיסה זו מצביעה על הדרך שבה אמצעי התקשורת משפיעים על החברה; הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא זה או אחר מתוך הדגשים באמצעי התקשורת .

כמות הדיווח ומידת הדיון בנושא מסוים קובעים את היקף תשומת הלב שלה הוא זוכה בקרב צרכני התקשורת ואת מקומו בסדר היום הציבורי. בכוחה של המדיה לקבוע את חשיבותם של הנושאים  העולים על סדר היום הציבורי, להעלות נושא לדיון או להסתירו.

הַבְנָָיָה חברתית של המציאות – מתבססת על הטענה שאנו חיים בעולם חברתי שבו אין משמעות אחת וקבועה. שחקנים חברתיים מנסים ליצור משמעות סובייקטיבית למציאות המוצגת בחדשות ולכפות אותה על קהל הצופים, תוך ניסיון להציגה כ"אובייקטיבית". תופעה זו משרתת אינטרסים של ההגמוניה ומחזקת את שליטתה. כאשר המשמעות נלמדת והמציאות הנבנית נתפסת כאובייקטיבית, אנו נוטים לפעול על-פיה בלי להעריך מחדש את הנתונים הידועים לנו ובלי מודעות להקשר שיצר אותה. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה.  

חדשות קשות – עוסקות בנושאים חשובים, במידע הדרוש לאזרחים כדי שיהיו מעודכנים ,באירועים שניתן לנתח או לפרש.

חדשות רכות – עוסקות בחולשות האנושיות ובמרקם האנושות. כתבות או סיפורים אנושיים.

טקסט פתוח – תוכן תקשורתי המאפשר "קריאות" שונות; צופים שונים מוצאים משמעות שונה. הצופים פעילים ובוחרים את הפירוש לתכנים, בניגוד לתפיסה שהקהל הוא סביל והטלוויזיה פונה אל המכנה המשותף הנמוך או הרחב.

מרחק חברתי-אידיאולוגי – המרחק בין קבוצות, שנוצר על רקע הדמיון או השוני במאפייניהן.

כאשר לא קיימים מאפיינים דומים – על רקע דת, מין, סביבת מגורים, מעמד כלכלי-חברתי ,

העדפה מינית, גזע/עדה – נוצר בין הקבוצות ריחוק, בעוד שמאפיינים דומים יוצרים קירבה .

סיפור פורץ – ידיעה המצדיקה פריצה לשידור או מבזק מיוחד מחוץ למועדי מהדורת החדשות או למבזק.

קריטריונים לקביעת ערך חדשותי –

1. חשיבות: מבחינת התייחסות לחיי האדם ומצבו הקיומי .
2. רלוונטיות: שייכות ונגיעה של אירוע לקהל היעד.
3. ייחודיות: אירוע חריג, שונה ומפתיע.
4. אישיות מפורסמת: אירועים העוסקים בחייהם של אנשי ציבור.
5. עניין אנושי הגובל בהתרחשות נס, אירוע הטעון ברגשות עזים .
6. עדכניות: מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסייע בקביעת עמדה.

עיתונות ארצית – העיתונים המופצים ברחבי הארץ ומכסים אירועים ארציים ובינלאומיים.

עיתונות המזוהה אידיאולוגית – עיתונים בעלי קו אידיאולוגי מוצהר או ברור, לעיתים קרובות מוציאים אותם לאור ארגונים ומפלגות כדי לייצג ולהפיץ את האידיאולוגיה שלהם.

עיתונות זרם מרכזי  – עיתונים בעלי תכנים מגוונים המיועדים לקהל רחב.  

עיתונות מגזרית – עיתונים המותאמים לצורכי מגזר מסוים באוכלוסייה מבחינת שפה ותרבות, ומכסים את אירועי המגזר בצד תכנים ארציים ובינלאומיים.

עיתונות מקומית – עיתונים המופצים ביישוב מסוים ובסביבתו הקרובה בלבד, ומתמקדים באירועים מקומיים.

עיתונות נישה  – עיתונים בעלי תכנים ייחודיים המיועדים לפלח קהל מסוים.

זירה 10-צילום עיתונות:

דנוטציה- ציון הוראה ישירה .

המוקד -הפוקוס של המצלמה

המסר הדנוטטיבי- המשמעות הראשונית, המובנת מיד לרוב הצופים בתצלום.

המסר ה"ליטרלי "- המסר המילולי.

המסר ה"סימבולי"- המסר הסמלי.

המסר הצילומי- בחירת המקום, האירוע, הקומפוזיציה; הסיפור; הכותרת; לכידת הרגע, ביום  סצנה, עיבוד .

המסר הקונוטאטיבי -הקונוטציות השונות שמעלה התצלום אצל צופים שונים, הפרשנויות האישיות המגוונות שכל אחד מהצופים והצופות עשוי להעניק לתצלום .

מבנה התצלום ודרכי ניתוחו- מרכיבי התצלום הבודד;  יחסי התצלום הבודד עם שאר המרכיבים  במרחב עמוד העיתון/הצילום במרחב הדף.

צילומי סטילז/"צילומי דום- בזירה זו הכוונה לצילומים סטאטיים המתפרסמים בעיתונות  המודפסת והאלקטרונית.

 צילום  תיעודי -

הצילום התיעודי עצמו הינו פרקטיקה צילומית, תכליתו היא לייצג חזותית מודעות חברתית .

הצילום התיעודי במקורו היה קשור לגילויי שחיתות, קדם למיתוס האובייקטיביות העיתונאית ,שבמידה מסוימת החניקו.  

קומפוזיציה- יחסים בתוך המסגרת .

קונוטציה-משמעות נלוות, עקיפה.  

מושגים נוספים:

פוליסמיות – ריבוי משמעים. לכל טקסט כתוב או חזותי יש פוטנציאל של ריבוי משמעויות ,והקהלים החשופים לו יכולים לפענח אותו בדרכים שונות, וכן לייחס לו או "לקרוא" בו משמעויות שונות. הטלוויזיה היא רב-משמעית כדי להיות פופולרית ולהגיע למגוון של צופים. כדי שאלה יבחרו בה עליה להיות טקסט פתוח, לאפשר לתת-התרבויות השונות להפיק את צורכי הזהויות הפרטיות שלהן .

פלורליזם – ריבוי דעות.

שלוש עמדות הקריאה – שלושה אופנים לפענוח טקסט תקשורתי לפי המודל של הול, המייצג את הגישה התרבותית:

קריאה דומיננטית – הצופה מקבל את המסר כפי שהמוען התכוון להעבירו. זו קריאה הגמונית המאופיינת באימוץ מלא של הקודים של האידיאולוגיה השלטת המוצפנים בטקסט.

קריאה  חתרנית )אופוזיציונית( – הנמען מפענח את המסר בניגוד לכוונת המוען .

עמדתו מתנגדת לקודים של האידיאולוגיה השלטת המוצפנים בטקסט, ואף מעניקה להם משמעות שונה.

קריאה מתדיינת – מאופיינת בשילוב העמדות; קבלת המשמעות הדומיננטית באופן חלקי. הנמען מכיר במשמעות המועדפת באופן מוגבל. הוא מטיל ספק בתכנים של המסר, אך לא בתפיסה ההגמונית הרחבה העומדת מאחורי מסר זה.

( המיתוס – זו המשמעות האידיאלוגית של הסימן, המבוטאת באמצעות הקונוטציה. המיתוס הוא מערך סמוי של כללים, מוסכמות וקודים שבאמצעותם, המשמעויות הספציפיות הופכות להיות אוניברסליות. מיתוס הוא ביטוי לערכים תרבותיים מרכזיים המהוות בסיס לתפיסות עולם כוללות.

הבניית המציאות-על פי תיאוריית הבניית המציאות/ אסכולת ההשפעה האידיאולוגית- התקשורת משקפת את המציאות או מבנה אותה? כל סיקור הוא בפועל נקיטת עמדה, אובייקטיביות היא אוטופיה, א. התקשורת מואשמים בכך שאינם משקפים מציאות אלא מבנים אותה ואף מעוותים אותה לצרכיהם. מאחורי כל עט, מיקרופון עומד אדם עם דעות, עמדות ומחשבות, עצם בחירת הנושא, זווית ההסבר והצילום וכיו”ב הם בעלי משמעות בהבניית המציאות. התקשורת מעבירה לנו מציאות מתווכת, יוצרת ומטפחת תפישות עולם אצל צרכניה. התפישה הניאו-מרכסיסטית רואה בהבניית המציאות של התקשורת חלק ממנגנון המחזק את האליטות, הת. מייצגת את המציאות החברתית בשכנוע (הגמוניה) תוך הצגת וחדרת ערכי האליטות. קיים שיתוף פעולה בין האליטות האידיאולוגיות והכלכליות לקידום אינטרסים משותפים (כלכלית-פוליטית).